הלומים במספרים

המחקרים האקדמיים קובעים כי 16% מכלל המשתתפים במלחמות או באירועים קרביים, יפתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD (הלם קרב). בישראל, נכון להיום, רק 3% מהלוחמים והלוחמות מוכרים באגף השיקום במשרד הביטחון, כנפגעי "הלם קרב".

הלומי הקרב סובלים מהתקפי חרדה קשים ומשתקים, במקרים רבים פתאומיים, והם צריכים עזרה מיידית, נטולת היסוס ונטולת כל עיכוב. אך אין באמת מי שיעזור להם – משרד הביטחון מכיר ומטפל בהלומי הקרב, אולם רק כ-5,000 מתוכם מאובחנים כלוקים בפוסט טראומה. הרבה, ויחד עם זאת – טיפה בים. גם המאובחנים שזוכים לטיפול, מטופלים בדרכים קונבנציונאליות שלא בהכרח מחזירות אותם למעגל העשייה והעבודה.

הקושי בקבלת עזרה

1. בושה"אף אחד לא מבין אותי" | "כולם חושבים שאני דפוק" | רגשות אשם "זה באשמתי" | "אני לא בסדר" | "אני פוגע בחברים ובמשפחה שלי"
2. הכחשה"זה יעבור לי" | אני בסדר, אני אתגבר" | "מחר יהיה יותר טוב"
3. סטיגמות ובירוקרטיה"קשה לי להשיג עזרה" | "המערכת חושבת שאני מרמה"
4. פחד"לא רוצה להיחשף למוסדות פסיכיאטריים" | "אתנתק ממעגלי החיים, המשפחה, הקהילה והעבודה"
5. היעדר טיפול דינאמיהיעדר טיפול המותאם באופן אישי לצרכיו של הלום הקרב